תוכן

ב) וצריך שתדע, כי בכל מקום שהוא זווג הפנימי, הוא להוליד נשמות בני אדם. וזווג החיצון, בכל מקום שהוא, הוא להוליד נשמות המלאכים. ואמנם מלבד ד' מיני זווגים הנז', יש עוד בחי' אחרות בענין הזווגים, אם הוא לברוא נשמות חדשות ממש. ואם הוא לחדש ולתקן ולהחיות נשמות ישנות. שכבר נבראו, ולחדש להם מוחין. וכ"ז הוא בזמן שבית המקדש היה קיים. אמנם אחר החרבן, אין שום זווג, לא לאבא עם אימא. ולא לז"א עם נוק', לברוא נשמות חדשות. וז"ס מ"ש רז"ל, ולא אבא בעיר, נשבע הקב"ה, שלא יכנס בירושלים של מעלה, עד שיכנס בירושלים של מטה. שהוא הזווג העליון של אבא באימא, וזווג התחתון של ז"א בנוק'. באופן, שאחר החרבן אין שום זווג פנימי, לא שוה בשוה, ולא בהרכנת הראש. בין באו"א, בין בזו"ן, ואין זווג לנשמות חדשות, רק להחיות את הישנות חיות המוכרח להם, הנקרא מזון, וגם לחדש להם בחינת מוחין.